מחולל פרק ממצאים: מפלטי המחשבונים

העלאת קובצי הפלט

סידור הניתוחים לפי ההשערות

מה המחולל עושה – ומה לא

כל מחשבון באתר מייצר, לכל ניתוח, לוחות בתבנית APA, הערות לוח, ומשפט דיווח בעברית ובאנגלית. מי שמריץ כמה ניתוחים – מבחן t לשלושה משתנים, מתאמים, רגרסיה – מקבל כמה קבצים נפרדים. המחולל אוסף אותם לפרק אחד: הוא קורא את קובצי ה-HTML שהמחשבונים מייצאים, מזהה בכל קובץ את המחשבון, את מקור הנתונים ואת הניתוחים (לפי הכותרות), ובונה מהם פרק תוצאות בסדר שתקבעו – עם משפטי הדיווח כפי שהמחשבון ניסח אותם, הלוחות ממוספרים מחדש ברצף אחד, ההערות, ופסקת פתיחה על מקורות הנתונים וגודל המדגם. המחולל אינו מחשב דבר ואינו מנסח דבר חדש: כל מספר וכל משפט באים מהמחשבון שייצר אותם; מה שהמחולל מוסיף הוא סדר, מספור, כותרות ורשימת בדיקה. מוסכמת האתר: אין כאן בינה מלאכותית ואין ניסוח אוטומטי – ניסוח ההשערות הוא שלכם, והפרק שיורד הוא טיוטה לעריכה, לא מסמך סופי.

מה אינו נכנס לפרק. תיבת "קריאת התוצאה" של המחשבונים (הפרשנות, ההסתייגויות, ההפניות לספרים) אינה חלק מפרק התוצאות – לפי APA (2020, סעיף 3.7) פרק התוצאות מדווח, והפרשנות שייכת לדיון (סעיף 3.8). אפשר לצרף אותה כנספח "הערות לדיון" (תיבת סימון), כדי שהערות המחשבון – למשל על רווח סמך שכולל אפס או על הבדל בין שורת Welch לשורת השוויון – ישמשו אתכם בכתיבת הדיון. תרשימים אינם בקובץ ה-HTML שהמחשבון מייצא (הם נשארים בעמוד המחשבון) – איורים מצרפים בנפרד, לפי כללי האיור שבעמוד הכללים. ופלטים של עמודי ההכנה (בדיקת נורמליות, התבנית התקנית) מתאימים לפרק השיטה, לא לפרק התוצאות – ראו "מה שייך לפרק השיטה".

מבנה פרק התוצאות לפי APA

APA (2020, סעיף 3.7) מגדיר מה פרק התוצאות של מחקר כמותי צריך להכיל, ובאיזה סדר. הסדר – אותו מבנה שבפרק השיטה: השערות ראשיות, אחר כך משניות, ואחר כך ניתוחים חקרניים; זו הסיבה שהמחולל מבקש לכל ניתוח את סוג ההשערה ומסדר לפיו (מי שמעדיף סדר אחר בוחר "בסדר הרשימה"). השלמות – "ציינו את כל התוצאות הרלוונטיות, בין שההשערות אוששו ובין שלא, כולל תוצאות שנוגדות את הציפייה"; תוצאה לא-מובהקת אינה סיבה להשמיט ניתוח. המינימום לכל מבחן – ערך הסטטיסטי, דרגות החופש, ערך p מדויק, וגודל האפקט עם כיוונו; לאומדן נקודתי (ממוצע, מקדם) – מדד של דיוק (טעות תקן או רווח סמך); ו"הסט המספיק" של סטטיסטיקות – גודל כל תא, ממוצעי התאים (או שכיחויות למשתנה קטגוריאלי) וסטיות התקן – הוא מה שמאפשר לקורא לאמת ולהכניס את התוצאה למטא-אנליזה. רווחי סמך – "בדרך כלל אסטרטגיית הדיווח הטובה ביותר", ברמת סמך אחת לאורך כל המאמר, שנקבעה מראש (95% או 99%); ועל כולם – "כל ההשערות שנבדקו, אומדני גודל אפקט ורווחי סמך הם הציפייה המינימלית בכל כתבי-העת של APA" (Wilkinson והכוח המשימה, 1999, כמצוטט אצל APA). ניתוחי המשך ונלווים – ניתוחי תת-קבוצות וניתוחים מתואמים מדווחים גם הם, תוך הבחנה בין מה שתוכנן מראש למה שחקרני, ועם דיון בהשלכה על שיעורי הטעות. משפטי הדיווח של המחשבונים בנויים כך שכל זה יהיה בהם; עמוד כללי הדיווח מפרט מה חייב להיות במשפט של כל מבחן.

איך עובדים: מהמחשבון לפרק

1. במחשבון. אחרי ההרצה, בשורת הייצוא שבתחתית הפלט – "הורדה כ-HTML". הקובץ מכיל את כל מה שבפלט חוץ מהתרשימים וכפתורי ההעתקה: לוחות, הערות, משפטי דיווח וקריאת התוצאה. מריצים כך כל ניתוח שרוצים בפרק; אם מבחן אחד הורץ על כמה משתנים תלויים – קובץ אחד מספיק, כל משתנה הוא ניתוח נפרד.

2. כאן. גוררים את הקבצים (אפשר כמה בבת אחת, ואפשר להוסיף אחר כך). המחולל מציג לכל ניתוח שורה: המחשבון, שם הניתוח (למשל "גיל" במבחן t), מקור הנתונים ו-N. לכל שורה בוחרים סוג השערה, כותבים את ניסוח ההשערה (רשות – למשל "ה1: קבוצת הניסוי תדווח על עמדות חיוביות יותר"), ומסמנים אם לכלול את הלוחות. החיצים מזיזים ניתוח למעלה או למטה; ניתוח שאינו נחוץ – מסירים.

3. הפרק. "בניית הפרק" מייצר את הפרק בתיבת הפלט: כותרת, פסקת פתיחה (מקורות הנתונים, N, כמה ניתוחים), ואז לכל קבוצת השערות כותרת-ביניים ולכל ניתוח – ניסוח ההשערה, משפט הדיווח (בשפה שנבחרה), הלוחות עם הערותיהם. בסוף – רשימת הבדיקה. מורידים כ-Word (כל לוח – לוח Word אמיתי) או כ-HTML, ועורכים: מוסיפים את ההקשר, מוחקים לוחות עודפים, ומחליטים מה נשאר בטקסט ומה עובר ללוח (APA, 2020, סעיף 7.3: תוצאה של מבחן אחד או כמה ממוצעים – במשפט; לוח – לתוצאות של מבחנים רבים או לסטטיסטיקה תיאורית מרובה).

רשימת הבדיקה האוטומטית

בסוף הפרק המחולל מצרף לוח בדיקה: לכל ניתוח – האם במשפט הדיווח ובלוחות שלו נמצאו (א) ערך סטטיסטי עם דרגות חופש (t, F, χ², U, z, H, r…), (ב) ערך p מדויק או "< .001", (ג) מדד גודל אפקט (d, η², ω², r, r_rb, R², β, φ, V, OR, κ, α…), (ד) רווח סמך, ו-(ה) גודל המדגם. הבדיקה היא טקסטואלית – היא מחפשת את הסימנים בטקסט שהמחשבון ייצר – ולכן היא רשימת תזכורת, לא תעודת כשרות: ✓ אומר שהרכיב מופיע, ✗ אומר שלא נמצא ושכדאי לבדוק אם הוא נדרש. ברוב המבחנים של האתר הכול מופיע; במדדים תיאוריים ובמהימנות חלק מהרכיבים אינם רלוונטיים (אין p ואין גודל אפקט למדד תיאורי) – והלוח מסמן זאת. מתחת ללוח – שתי שאלות שהמחולל אינו יכול לענות עליהן במקומכם, והן על פי APA (2020, סעיף 3.7) תנאי לפרק: האם הטיפול בחסרים דווח (שיעור החסרים, הסיבה המשוערת, שיטת הטיפול) ואם ניתוחי המשך נבדלו מהמתוכננים.

לוחות, מספור והפניות

המחשבונים ממספרים את הלוחות מ-1 בכל פלט; בפרק אחד המספור חייב להיות רציף – לכן המחולל ממספר מחדש לפי סדר ההופעה (APA, 2020, סעיף 7.10: לוחות ממוספרים בסדר שבו הם מוזכרים בטקסט). הכותרות נשמרות כפי שהמחשבון ניסח אותן (קצרות, בנטוי, מתחת למספר – סעיף 7.11), וכך גם הערות הלוח (סעיף 7.14: הערה כללית, ואז ספציפית, ואז הסתברויות). שימו לב לשני דברים: הפניות בטקסט – משפטי הדיווח של המחשבונים אינם מפנים ללוח ("ראו לוח 3"), כי הם נכתבו בלי לדעת את המספר הסופי; אחרי ההורדה מוסיפים את ההפניה במשפט, לפי המספר שבפרק. כפילות – APA (סעיף 7.3) מזהיר שלוח שחוזר על הטקסט עשוי להיות מיותר; המחשבונים נותנים את שניהם בכוונה (המשפט לטקסט, הלוח לנספח או לטקסט), ובעריכה בוחרים. מי שרוצה פרק של משפטים בלבד מבטל את "לוחות" בשורות הרלוונטיות.

מה שייך לפרק השיטה

APA (2020, סעיפים 3.6-3.7) מבקש שאבחון הנתונים – חריגים, הנחות, התפלגויות – ידווח בפרק השיטה, לפני התוצאות, יחד עם החסרים ("שיעור החסרים ושיטת הטיפול"), ושההחלטות שנגזרו ממנו (השמטות, טרנספורמציות, שיערוכים) יוזכרו. לכן פלט של בדיקת הנורמליות או דוח הבדיקה של התבנית התקנית אינם חומר לפרק התוצאות אלא לפרק השיטה; המחולל יקבל אותם (הם קובצי HTML תקינים של האתר) אבל יסמן אותם כ"אבחון – לפרק השיטה" וימקם אותם בפתח הפרק, לפני ההשערות, כדי שתעבירו אותם למקומם. גם המהימנות (α) מדווחת לפי Pallant (2020, פרק 9) בפרק השיטה תחת "כלי המחקר" – המחולל מסמן אותה באותו אופן. מבחני ההנחות שבתוך פלט המבחן – לוין, נורמליות של השאריות, VIF – נשארים בלוחות שלהם; בעריכה מחליטים אם הם נשארים בתוצאות או עולים לפרק השיטה.

מה שייך לדיון

לפי APA (2020, סעיף 3.8) הדיון נפתח ב"הצהרה ברורה של תמיכה או אי-תמיכה בכל ההשערות, בהבחנה בין ראשיות למשניות"; במקרה של תוצאה דו-משמעית – מסבירים מדוע היא נחשבת כזאת; ניתוחים חקרניים נדונים גם במונחי שיעורי הטעות שלא נשלטו. אחר כך – דמיון והבדל מול מחקרים אחרים, מגבלות וחוזקות (הטיות, אי-דיוק המדידה, מספר המבחנים, גודל המדגם ותוקף הדגימה), והשלכות. המחולל אינו כותב דיון – אבל שני דברים שבו עוזרים לכתוב אותו: סדר ההשערות (הדיון עובר עליהן באותו סדר), ונספח "הערות לדיון" – תיבות "קריאת התוצאה" של המחשבונים, שכבר אומרות לכל ניתוח מה המשמעות של p, של גודל האפקט ושל רווח הסמך, עם ההפניות לספרים. את התקציר (סעיפים 2.9 ו-3.3), את פתיח הדיון (הצהרת התמיכה בכל השערה) ואת תקציר המנהלים ללקוח בונה מטופס המחולל השני – מחולל פרק ממצאים ותקציר מנהלים: מקלט חופשי; את הדיון עצמו כותבים.

טעויות נפוצות

1. להשמיט ניתוח שלא יצא מובהק. APA (סעיף 3.7): "אל תסתירו תוצאות לא-נוחות על ידי השמטה". ניתוח שתוכנן מדווח, גם כש-p ≥ .05 – ועם גודל האפקט ורווח הסמך, שאומרים אם היה כאן אפקט קטן או מדגם קטן.
2. להציג חקרני כמתוכנן. מה שלא תוכנן מראש מסומן כחקרני – בפרק התוצאות ובדיון. שינוי הסיווג אחרי שראו את התוצאות הוא בדיוק מה שהסדר של APA בא למנוע.
3. לדווח אותו מספר פעמיים. לוח שחוזר על מה שכבר במשפט מיותר (סעיף 7.3) – במשפט או בלוח. המחולל נותן את שניהם כדי שתבחרו.
4. לשכוח את ההפניה ללוח. כל לוח מוזכר בטקסט במספרו, ואומרים לקורא מה לחפש בו ("כפי שמוצג בלוח 2…"; סעיף 7.5 – לא "הלוח שלמטה") – המספר הסופי ידוע רק אחרי ההרכבה, ולכן ההפניה נוספת בעריכה.
5. לערבב פרשנות בתוצאות. "מכאן שהתוכנית הצליחה" – לדיון. בתוצאות: מה נמצא, בכמה, ובאיזו ודאות.
6. להשאיר את האבחון בתוצאות. נורמליות, חריגים, חסרים – לפרק השיטה (סעיף 3.6), לפני התוצאות.
7. רמות סמך מתחלפות. 95% בניתוח אחד ו-99% באחר – APA מבקש רמה אחת, שנקבעה מראש, לכל המאמר.
8. לקצץ את "הסט המספיק". בלי N, ממוצעים וסטיות תקן לכל תא אי אפשר לאמת ולהכניס למטא-אנליזה – הלוחות של המחשבונים מכילים אותם; אם מוחקים לוח, המספרים האלה צריכים להופיע במשפט.

מקורות

American Psychological Association. (2020). Publication manual of the American Psychological Association (7th ed.). https://doi.org/10.1037/0000165-000

Pallant, J. (2020). SPSS survival manual: A step by step guide to data analysis using IBM SPSS (7th ed.). Routledge.

Wilkinson והכוח המשימה להיסק סטטיסטי (1999) – כמצוטטים אצל APA (2020, סעיף 3.7). לפי כלל האתר, ברשימת המקורות מופיעים רק מקורות שנקראו במקור.